החוק הישראלי קובע שני סוגים של תביעות אותן ניתן להגיש נגד בתי החולים בעילת רשלנות רפואית.
הסוג הראשון עוסק בתביעות במסגרתן נטענת רשלנותו הישירה של בית החולים.
על מנת לצלוח את התביעה כנגד המוסד הרפואי במקרים אלה יש להוכיח התקיימותם של יסודות עוולת הרשלנות.
הלכה למעשה, נדרשת הוכחת קיומה של חובת זהירות בה חב בית החולים כלפי המטופל, להצביע על כך שבית החולים הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, להראות כי נגרם נזק ולשכנע את בית המשפט כי הפרת חובה זו היא שגרמה לנזקיו של התובע.
מנגד, בתי החולים מוצאים עצמם נתבעים בתביעות רשלנות רפואית בשל מעשים ומחדלים המבוצעים על ידי הרופאים המועסקים על ידם.
בנסיבות אלה תוטל על המוסד הרפואי אחריות בנזיקין מכוח דיני האחריות השילוחית, המעוגנים בפקודת הנזיקין.
לצורך כך, די שהתובע יוכיח כי יסודות עוולת הרשלנות מתקיימים בעניינו וכי הרופא מהווה שלוח של בית החולים, כדי שבית המשפט יטיל אחריות בנזיקין הן על הרופא והן על המוסד הרפואי במסגרתו הוא מועסק.
מרבית תביעות הנזיקין המוגשות נגד בתי החולים מתבססות על עוולת הרשלנות.
לדוגמא, בהליך ע"א 6023/97 טייג נ' גלזר קבע בית המשפט, כי המוסד הרפואי התרשל באופן ישיר כלפי התובעת היות ולא שמר על נהלים סבירים בעניין העברת ממצאי הבדיקות בין הרופאים המועסקים על ידו.
התנהלות רשלנית זו גרמה למחדל בדמות איחור באבחון גידול סרטני אצל התובעת.
בהליך ע"א 7836/95 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' עיזבון המנוחה תמי קרן ז"ל ואח' נפסק, כי בית החולים אחראי באופן שילוחי למעשיהם הרשלניים של רופאיו.
תביעות אחרות מתבססות על עוולת הפרת חקוקה ובמסגרתן נטען, כי בית החולים הפר חובה המוטלת עליו על פי דבר חקיקה.
חוק זכויות החולה קובע, כי בטיפולים מסוימים דוגמת ניתוחים כירורגיים יש לקבל את הסכמת המטופל מראש ובכתב לביצוע הניתוח. מוסד רפואי שאינו מקפיד על קבלת הסכמה מדעת באופן המתווה בחוק מסתכן בהגשת תביעה נזיקית נגדו.
לחץ כאן לקריאה בנושא רשלנות רפואית בביצוע ניתוחים כירורגיים
בישראל קיימים שלושה סוגים עיקריים של מוסדות רפואיים: בתי חולים ממשלתיים, בתי חולים פרטיים ומוסדות בבעלות קופות החולים.
סוג הנתבע נקבע על פי אפיון בית החולים, כך שאם עסקינן בבית חולים ממשלתי הגוף הנתבע אליו נדרש התובע למסור את כתב התביעה הינו משרד הבריאות.
כאשר המוסד הרפואי מנוהל על ידי קופת החולים תוגש התביעה כנגד קופת החולים אליה משתייך בית החולים.
חשוב לציין, כי טרם הגשת התביעה על הניזוק לבקש מהמוסד הרפואי העתק של כלל התיעוד הרפואי הקיים אודותיו.
על המוסד מוטלת חובה חוקית לאפשר לתובע להעתיק את הרשומות הרפואיות המבוקשות, בכפוף לחתימת התובע על כתב ויתור על סודיות רפואית בעניינו.
לחץ כאן לקריאה בנושא פגמים באמינות תובע בתביעות רשלנות רפואית
בהגשת תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים מומלץ לפנות לקבלת סיוע מטעם עורך דין מומחה בתחום.
עורך דין רשלנות רפואית בקי ומנוסה הינו בעל הידע והמיומנות הנדרשים לצורך הגנה על זכויותיו של המטופל.
יתרון מקצועי זה יזרז את ההליכים הבירוקראטיים הקודמים להגשת התביעה ויגביר את סיכויי הצלחת התובע לקבלת פיצויים בתיק.
לחץ לקבלת טיפים בנושא בחירת עורך דין רשלנות רפואית