רשלנות בהפסקת הריון הובילה להולדת ילד בריא
חלקן הארי של תביעות רשלנות רפואית בהריון ובלידה מוגש בגין חוסר אבחון של מומים ומחלות גנטיות בהריון או עקב נזק ונכות שנגרמו לילוד במהלך הלידה.
אף שהקונוטציה הטבעית והראשונית למילה "נזק" הינה פגיעה טהורה במשמעות של חסר או פגיעה גופנית, קיימים גם מקרים פחות נפוצים בהם הורים תובעים בגין נזק מסוג אחר - הולדה של ילד בריא.
כך, במצבים מסוימים נולדים תינוקות למרות שקיימת בקשה מפורשת של ההורים במשותף או של האם בלבד שלא להיכנס להריון או להפסיק את ההיריון.
לפעמים, למרות ניסיונות להפסקת ההיריון, ההריון ממשיך להתקיים ובסיומו נולד ילד בריא.
כך אירע במקרה הבא, ובעקבות הלידה התקינה הוגשה תביעה בעילת רשלנות רפואית.
נסיבות האירוע
במקרה זה, המערערת הינה רווקה אשר הרתה כתוצאה מקשר בלתי קבוע ובעקבות כך החליטה לעבור הפלה, כאשר ברקעה הרפואי שתי הפלות קודמות שביצעה.
לאחר ביצוע הליך של גרידה בשבוע החמישי להריונה, בבית החולים רמת מרפא בבאר שבע, החלה להרגיש לא טוב. הרופא הבהיר לה שהמצב שכיח ויעבור במהרה.
לאחר מספר שבועות שבה המערערת אל הרופא המטפל, אשר הפנה אותה לגניקולוג. במהלך הבדיקה אצלו התברר כי היא נמצאת בשבוע ה 15 להריונה והובהר לה שבשלב זה הפסקת הריון עשויה להיות מסוכנת.
המערערת החליטה להמשיך בהיריון ונולד לה ילד בריא ושלם.
בבית משפט השלום נקבע כי הגרידה בוצעה כהלכה על אף תוצאותיה, אך התנהלות העולה כדי רשלנות רפואית נובעת מכך שהרופא לא טרח לברר את תוצאות הגרידה שנשלחו אליו.
לכן הפר את חובתו לביצוע מעקב הריון נאות וסביר, זאת בעיקר לאחר שהמערערת הסבירה בפניו שאינה מעוניינת להמשיך בהיריון ומכאן נמצא קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק שנגרם.
בית משפט השלום קבע לפיכך, כי יש לשלם לתובעת פיצויים, אך יחד עם זאת נקבע כי לתובעת רשלנות תורמת ולכן יש להפחית 30% מגובה הפיצויים שייפסקו. עוד נקבע, כי אין לפסוק הוצאות שוטפות עבור גידול הילד או פיצויים בגין הפחתת סיכוייה להתחתן.
טענות התובעת ופסיקת בית המשפט
התובעת ערערה על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי.
עיקר טיעוניה בערעור נסבים סביב ההחלטה שלא לפסוק לה פיצויים בגין הוצאות גידול הילד.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בטיעון זה משתי סיבות עיקריות.
הראשונה היא מכיוון שקביעה זו מתעלמת מרכיב התועלת שנגרם לאישה, שהוא כמובן ילדה הבריא.
תוצאה זו, כך פסק בית המשפט, תיטיב את מצבה של המערערת יתר על המידה ויש לפצות אותה אך לא בדרך של פיצויים קבועים בדומה לתשלום מזונות.
סיבה שניה לדחיית הערעור היא נימוק של מדיניות משפטית. לדעת בית המשפט, מעמדו המשפטי של הילד והקשר המיוחד בינו לבין הוריו אינם עולים בקנה אחד עם חיוב הרופא במלוא ההוצאות הכרוכות בגידולו של ילד בריא, וזאת בניגוד לילד שאינו בריא, אז קיימות הוצאות "חיצוניות" לגידולו והמתרשל יחוב בהן.
טענה נוספת שהשמיעה המערערת היא אובדן סיכוייה להינשא בעקבות מקרה זה.
טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט השלום וגם בבית המשפט המחוזי דחה השופט טענה זו בקובעו כי המערערת לא הציגה ראיות לכך.
היבט נוסף אותו בחן בית המשפט הוא הקביעה כי למערערת אשם תורם בגובה של 30%. בעניין זה נפסק, כי המערערת נשמעה להוראות הרופאים ואף אם השתהתה במילוי ההוראות אין הדבר עולה על מספר ימים.
עוד נקבע, כי לא הובהרה למערערת משמעות הבדיקות בסמוך לגרידה ולא הוסבר לה כי יש לכך חשיבות מרובה לעניין הצלחת הגרידה.
בנוסף, נקבע כי המערערת היא זו שפנתה לרופא המטפל אשר הרגיע אותה למרות שהתלוננה על כאבים, ולכן ניתן לקבוע כי הוא זה שגרם להשתהות הטיפול ולתוצאה הסופית שרק בשבוע ה 15 המערערת ידעה שהיא בהריון חרף הגרידה.
נוכח קביעות אלה פסק בית המשפט המחוזי כי אין למערערת אשם תורם.
חשיבות קבלת ייעוץ משפטי
בכל מקרה של חשד לגרם נזק גוף עקב רשלנות רפואית מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום, אשר יוכל לסייע באיסוף התיעוד הרפואי, בחינת הגשת תביעה לפיצויים והגברת סיכויי הצלחתה.