כמה מילים על נישואים אזרחיים בישראל

נישואי בני זוג יהודים במדינת ישראל ייערכו רק על ידי רב שהוסמך לכך, מטעם הרבנות הראשית.

הסמכות בנושא זה נקבעה בדבר חקיקה מנדטורי, סימן 51 לדבר המלך והמועצה, אשר מסר את ענייני המעמד האישי לבתי הדין של העדות הדתיות.

עם הקמתה של המדינה אומץ ההסדר אל תוך חוק שיפוט בתי הדין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג - 1953, אשר קובע כי ענייני נישואין וגירושין במדינתנו ייערכו בהתאם לדין תורה, כדת משה וישראל.

המשמעות הלכה למעשה הנה שכל הקשור לנושא הנישואים ולנושא גירושין אינו עניין אזרחי שלטוני אלא מסור לשיקול דעתו המוחלט של בית הדין הרבני.

כמו כל עניין שבשיקול דעת, רשאית הרבנות לסרב להשיא בני זוג הנכללים תחת הכותרת "פסולי חיתון".

לפסול חיתון נחשב מי שמבחינה הלכתית אינו יכול להינשא כדת משה וישראל. על סיווג זה נמנים בין היתר בני זוג אשר אחד מהם אינו יהודי, חסרי דת, מועמדי גיור שהליך גיורם נפסל, יחידים החשודים כממזרים, נישואי כהן עם אשה גרושה ועוד.

בכל מקרה בו קיים ספק לעניין כשרות הנישואין, רשאית הרבנות שלא לאשרם.

בלי הרבנות! בחירה בנישואין אזרחיים

אל פסולי החיתון אשר אינם רשאים להינשא כדת משה וישראל ובוחרים בחלופה של נישואים אזרחיים מצטרפים זוגות נוספים שאינם מעוניינים להינשא בדרך הדתית.

הסיבות לכך הן מגוונות: מניעים אידיאולוגיים, התרסה כנגד מה שנתפס ככפיה דתית, טעמים כלכליים ושיקולים כספיים, חשש מאובדן זכויות סוציאליות בשל הנישואין ועוד.

כל אלה עשויים להוביל לבחירה בחלופה של נישואין אזרחיים.

המשמעות החוקית של נישואין אזרחיים

בשונה מהנהוג במדינת ישראל בחרו רוב מדינות העולם בעקרון של הפרדת הדת מן המדינה.

הסמכות לחתן בחוץ לארץ אמנם לא הופקעה מכוהני הדת, אך סמכות מקבילה הוענקה לרשויות המדינה ומוסדותיה.

כך, רשאים בני הזוג לבחור בין נישואין בפני כהן דת או בפני נציג הרשות השלטונית, כאשר בשני המקרים מדובר בהליך אזרחי התואם את חוקי המדינה.

לבני זוג בארץ, אשר אינם יכולים או מעוניינים להינשא כדת משה וישראל עומדת הזכות להינשא באחת ממדינות העולם והכל בהתאם לתנאי הנישואים הקבועים בה.

לאחר הנישואין ולא יאוחר מ- 30 ימים ממועד עריכתם רשאים בני הזוג להציג תעודת נישואין מאושרת ולהירשם במרשם האוכלוסין הישראלי כזוג נשוי.

לרישום זה השלכות כלכליות בדבר חובותיהם וזכויותיהם של הנשואים הטריים - לדוגמא, קבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

מעניין לציין, כי במקרים רבים אף על פי שהרבנות הראשית אינה מכירה בנישואין אזרחיים, ניתן לסיים את הקשר הזוגי ולהביא לפקיעת נישואים אלה באמצעות הליך המוכר כ"גט לחומרא".

ההליך מתקיים בבית הדין הרבני ונשען על העיקרון ההלכתי של "ספק נישואין".

במקרה שכזה מעדיפה הרבנות לפקח על הליך הגירושין ובכך למנוע נישואים שניים של מי שלא התגרשו כדת משה וישראל.

התנאים הנדרשים לעריכת נישואין אזרחיים

הקריטריונים לצורך רישום נישואין אזרחיים תלויים בדרך כלל בדרישות המדינות השונות, כשאת ההוראות הספציפיות ניתן לברר בקונסוליות הרלוונטיות.

יחד עם זאת, קיים מכנה משותף לעניין בדיקות רפואיות, גיל מינימלי לרישום הנישואין, אישורי אפוסטיל, אישורים נוטריוניים, תרגום מסמכים וכיוצא בזה.

לעיתים תידרש מעורבות של עורך דין בייצוג בני הזוג בפני הרשויות במדינה בה בחרו להינשא והגשת המסמכים הנדרשים, לכן קיימת חשיבות רבה להליך בחירת עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין.

מובן, כי כדאי לבחור להינשא במדינה אשר אינה מציבה תנאים נוקשים לעריכת נישואין אזרחיים וכזו אשר מיקומה מוזיל את העלויות הכרוכות בנישואין, לדוגמא קפריסין.

מעוניין להכיר סוגים שונים של נישואין אזרחיים? קרא בהרחבה על על נישואי פרגוואי