בתביעות המוגשות בתחום רשלנות רפואית קיימת חשיבות רבה להוכחת אמינותו של התובע, כמו גם לאיסוף קפדני של מכלול התיעוד הרפואי המוגש על ידו.
כך, לא אחת, פרטים אשר נשמטו מזיכרונו של התובע ותיעוד רפואי חסר הכריעו את הכף בהעדפת בית המשפט את גרסת הנתבעים.
הליך תא (י-ם) 1440/06 דוד אלגרבלי נ' המרכז הרפואי שערי צדק מדגים את שני העקרונות האמורים, אשר מדגישים את הצורך בליווי משפטי על ידי עורך דין רשלנות רפואית בהגשת תביעות בתחום זה.
לחץ כאן לקריאה בנושא תביעת רשלנות רפואית בניתוח פלסטי
התובע במקרה זה חש כאבים באשך השמאלי. בעקבות כך, הוא ואשתו הגיעו בשעות הבוקר לחדר המיון של המרכז הרפואי שערי צדק ולאחר מספר שעות של המתנה נבדק התובע על ידי רופא.
בנוסף לבדיקת הרופא, בוצעו לתובע בדיקות שתן ואולטרסאונד אשר בסיומן נקבע, כי התובע סובל מ "אפידידימטיס משמאל, דלקת האשך השמאלי" והומלץ לו לראות אורולוג כעבור ארבעה ימים ולהתחיל בטיפול אנטיביוטי.
שלושה חודשים לאחר המקרה ובעקבות ביקור של התובע אצל אורולוג, הוא הופנה לצילום אולטרסאונד נוסף עקב חשש לגידול באשך השמאלי.
בעקבות בדיקה זו עבר התובע ניתוח להסרת האשך השמאלי והממצאים הפתולוגיים קבעו, כי נוצר נמק אשר נגרם כתוצאה מתסביב של האשך - Testicular torsion.
התובע טען, כי התסביב אירע ביום בו הגיע לחדר המיון ולא אובחן מפאת רשלנות רפואית של בית החולים והצוות המטפל.
בית החולים טען מנגד, כי התסביב נגרם בשלב מאוחר יותר ולא בעת הביקור בחדר המיון, וכי ביום הגיע התובע לבית החולים אותרה דלקת אשר טופלה באופן נכון.
חשוב לציין, שתחילה סבר התובע כי לא נטל בדיקות שתן בעת הביקור בחדר המיון.
בנוסף, במהלך המשפט התגלה כי התובע ביקר אצל אורולוג יום למחרת פנייתו לחדר המיון, יומיים לאחר מכן ואף ארבעה ימים אחר כך, וזאת בניגוד לתצהירו, שם נכתב כי ביקר אצל אורולוג רק שלושה חודשים לאחר האירוע.
לנסיבות אלה ייחס בית המשפט משקל לא מבוטל במסגרת החלטתו בהמשך.
התובע הציג חוות דעת מטעם רופא מומחה בה נטען, כי תסביב האשך הינו מצב חירום בו קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם, שכן אין די זמן לריפוי מהיר של הבעיה אלא אם מנתחים את האשך וככל שעושים זאת מוקדם יותר לאחר הופעת הכאב, כך גדל הסיכוי להצלת האשך.
לדעת המומחה מטעם התובע, התמונה הקלינית במקרה הנדון הצביעה על חשש סביר כי מדובר בתסביב, למרות שבדיקת האולטרסאונד הראתה סימנים לאפידידימיטיס, ומכאן ראוי היה לנתח את התובע באופן מיידי.
בנוסף טען הרופא המומחה, כי להבנתו הכאבים שהתובע התלונן עליהם היו פתאומיים, למרות שברשומות הרפואיות נכתב, כי הכאבים החלו בבוקר ולא צוין לגביהם כי היו חזקים או פתאומיים.
מנגד, חוות דעתו של המומחה מטעם בית החולים גורסת, כי המצב בחדר המיון לא יכול היה להוביל לאבחנה ברורה של תסביב האשך. זאת לאור העובדה, כי התובע התלונן על כאבים רגילים ולא על כאבים חזקים וכן מפאת גילו של התובע, שהינו מבוגר בהרבה מהגיל בו תסביב האשך מופיע בדרך כלל.
לפיכך, אין מנוס מהמסקנה שלא היה צורך לנתח וכי הטיפול שהוענק לתובע היה הסביר ביותר שניתן היה לתת באותה עת.
בנוסף, מדגיש המומחה את העובדה, כי התובע הופנה לאורולוג ואכן ביקר אורולוג יום למחרת האירוע בחדר המיון וזה נתן לו טיפול נוסף של אנטיביוטיקה על בסיס אבחנה של דלקת יותרת האשך - Epididymitis.
לחץ כאן לקריאה בנושא חוות דעת פסיכיאטרית בתביעות רשלנות רפואית
בית המשפט קבע, כי בדיקת ההדמיה לא תמכה באבחנה של תסביב דווקא אלא בקיומן של שתי האפשרויות - דלקת או תסביב לכל היותר.
עוד הוסיף בית המשפט, כי מכיוון ששכיחות התסביב גבוהה אצל נערים בגילאים 12-18 והתובע היה בן 27 במועד האירוע, נראה כי האבחנה של תסביב היתה פחות אפשרית מקיומה של דלקת.
כיוון שהמומחה הרפואי מטעם התובע לא ידע על קיומה של בדיקת שתן - התובע טען כי לא זכר שנערכה לו בדיקה כזו, וסבר שהתובע לא נבדק על ידי רופא אורולוג יום לאחר האירוע בחדר המיון על אף שכן נבדק בפועל, בית המשפט העדיף את גרסת בית החולים ופסק כי לא התגלתה רשלנות רפואית במקרה זה.
במידה ונפגעת בשל רשלנות רפואית בטיפול, מומלץ לפנות בשלב מוקדם ככל הניתן אל עורך דין רשלנות רפואית בקי ומנוסה.
עורך דין המתמחה בתחום יאסוף את הנתונים הרפואיים ויפנה את הלקוח לקבלת חוות דעת מטעם רופאים מומחים בענף. במידה ויימצא כי אכן קיים בסיס לתביעה בגין רשלנות רפואית, ניתן יהיה להגיש תביעה בעילה זו נגד הרופא ונגד קופת חולים או המרכז הרפואי בהם ניתן השירות.
לחץ לקריאה בנושא רשלנות רפואית בלידה ובמעקב הריון