נזקים פיסיים של רשלנות רפואית, בייחוד אלו העולים לכדי נכות, עלולים להותיר לא מעט צלקות נפשיות. חלק מהנזקים בגינם ניתן לתבוע פיצויים הם נזקים נפשיים, אותם יש להוכיח באמצעות חוות דעת פסיכיאטרית.
לאחר ביסוס כל הטענות בדבר רשלנות הנתבעים וקיומו של קשר סיבתי בין מעשה הרשלנות, לבין היווצרות הנזק, יעסוק בית המשפט בשאלת היקף הנזק ויקבע את סכום הפיצוי ההולם.
ככלל, בכדי להוכיח כי נגרמו נזקים יש להציג חוות דעת של מומחה התומכת בטענותיכם.
כמעט כל תביעה העוסקת במקרה של נזקי גוף, כוללת גם היבטים של נזקים נפשיים.
בסופו של דבר, לפגיעה בגופכם השלכות רבות על מהלך חייכם, לעיתים בשל מגבלות בתפקוד היום יומי, לעיתים הפגיעה היא אסטטית ומשליכה על הדימוי העצמי (במקרים של רשלנות בניתוח פלסטי לדוגמא), כך או אחרת אם נגרמו נזקים משמעותיים אינם מסתכמים בפגיעה פיזית.
פסיכיאטר המתבקש לחוות את דעתי בדבר נזקים נפשיים שנגרמו לנפגעי רשלנות רפואית, למעשה בודק את מצבכם לפני האירוע, לאחריו, מנתח את הקשר הסיבתי בין הטיפול הרשלני ממנו נפגעתם לבין מצבכם הנפשי, מאבחן את טיב הנזק – האם מדובר בנזקים זמניים (כמו לחצים וסיוטים שיחלפו עם הזמן) או נכות נפשית קבועה שגורמת לכם לסבל רק ותלווה אתכם כל חייכם.
הקו המנחה החשוב ביותר שעל כל פסיכיאטר לזכור בעת עריכת חוות דעת, הוא שמדובר במסמך משפטי לכל דבר, העתיד להכריע בעניינים בעלי חשיבות רבה ובית המשפט יתבסס על חוות דעתו בקביעותיו, תוך מתן אמון ביושרו המקצועי וכישוריו.
מידת החשיבות שייחס בית המשפט לחוות הדעת של הפסיכיאטר משתנה ואין זה מין ההכרח כי הכתוב בה ימצא ביטוי מלא בפסק הדין. בתי משפט מייחסים חשיבות רבה לכישוריו של הפסיכיאטר, לרמת מקצועיותו, ניסיונו והשכלתו בתחום הספציפי עליו נתבקשה חוות דעתו.
כאמור, מדובר במסמך משפטי לכל דבר וככזה, ישנם כללים ברורים לאופן עריכתו:
במסגרת תוצאות הבדיקה יש לענות לא רק על השאלות אליהן נתבקש הפסיכיאטר להתייחס, אלא גם לספק פירוט מלא אודות כל האירועים המשמעותיים בחייו של הנבדק, תוצאותיהם של מבחנים אישיותיים אם אלו נערכו וכיו"ב.
פנייה אל עורכי דין בעלי ניסיון וידע עשיר בתחום זה, תבטיח כי תופנו אל מומחים רפואיים לצורך חוות דעת פסיכיאטרית לתביעת רשלנות רפואית, אשר מקצועיותם תזכה להכרה רבה על ידי בית המשפט ואם חוות הדעת תתמוך בטענותיכם היא תשפיע בצורה ניכרת על פסק הדין.