אפניאה apnea היא מצב רפואי המתאר הפסקת פעולת הנשימה. יש להבדיל בין הפסקות קצרות של מתחת ל-15 שניות, שהן שכיחות בכל גיל ובמיוחד אצל תינוקות, לבין הפסקת נשימה הנמשכת מעל ל-15 שניות ועד 20 שניות ומוגדרת כבלתי תקינה.
בתביעת רשלנות רפואית שהגיעה לדיון בבית המשפט העליון בהליך ע"א א.ל נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ערערו התובעים על פסיקת בית המשפט המחוזי, שקבע כי חרף התרשלות רפואית שנגרמה לתינוק שסבל ממספר אפניאות מיד לאחר לידתו, לא התקיים קשר סיבתי בין אלה לבין הפיגור השכלי אשר אובחן אצל התינוק מאוחר יותר, ולכן התביעה נדחתה.
הערעור שהוגש נדון בפני בית המשפט העליון, ושם השאלה שעמדה על הפרק היתה האם הפיגור השכלי התפתח כתוצאה מאפניאות או שמא התינוק נולד עם פיגור שכלי שבעטיו נגרמו האפניאות?
לחצו כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום:
רשלנות רפואית בניתוח פלסטי
התיישנות תביעות רשלנות רפואית
עובדות המקרה מציירות תמונה של לידת תינוק תקינה. טרם הלידה האם קיבלה פיטוצין pitocin לצורך זירוז הלידה, ופטידין pethidine ופנרגן לשיכוך הכאב.
כשעתיים לאחר הלידה הועבר התינוק למחלקת מעבר, שם חווה אירוע של אפניאה וניתן לו בין היתר נרקן - תרופה המונעת דיכוי נשימתי שעלול להיגרם כתוצאה מהשפעה של התרופות שקיבלה האם, פטידין ופנגרן כאמור.
כעבור 20 דקות, בעקבות אפניאה נוספת, הועבר התינוק למחלקת טיפול נמרץ, שם התרחשה אפניאה נוספת, שלישית והוא חובר למכונת הנשמה.
כיום סובל המערער משיתוק מוחין cerebral palsy ונכותו נקבעה על 100%.
המערערים טענו, כי הנזק המוחי נגרם בזמן שהתינוק שהה ביחידת המעבר, שם לא היה נתון להשגחה שכללה מעקב נשימתי והנשמה.
לגישתם של המערערים, תרופת הפטידין שניתנה לאם בלידה השפיעה על המערכת העצבית של התינוק וגרמה להפרשות שחסמו את דרכי האוויר.
עוד נטען, כי האפניאות לא היו חולפות אם היו קשורות לפגיעה בגזע המוח במהלך ההיריון, אך כיוון שחלפו תוך זמן קצר יחסית מדובר בנזק היפוקסי שהתרחש לאחר הלידה.
טענה נוספת שהושמעה היא כי קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר אי קיום נזק רב מערכתי שגויה, שכן זה אינו תנאי בלעדיו אין, דהיינו, מדובר רק בקריטריון אשר תומך באבחנה של נזק היפוקסי ולא בקריטריון מוחלט.
מכל אלה עולה לשיטת המערערים, כי אירעה רשלנות רפואית בעטיה נגרם הנזק. המשיבים מצידם טענו כי קביעת בית המשפט המחוזי היא הנכונה.
בהסתמך על חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על ידי שני הצדדים קבע בית המשפט העליון, כי לא נמצאה עדות לפגיעה באיברים המרוחקים.
כמו כן ה EEG שבוצע נמצא תקין, בדיקות האולטרה סאונד היו תקינות אף הן ולכן יש להסיק כי לא אירע תשניק asphyxia.
כעת עבר בית המשפט לבחון את השפעות הפטידין והפנגן על התרחשותן של האפניאות.
בבדיקה זו קבע בית המשפט כי במקרה האמור נצפו פעילות מהירות של בית החזה, דבר המצביע על אפניאה שנגרמה כתוצאה מחסימת דרכי הנשימה, ולכן אין המדובר במקור של דיכוי עצבי כפי שטוענים המערערים.
נקודות נוספות המחזקות זאת הינן התרחשות התקפי אפניאות באופן שאינו חד פעמי ודיווחים על קושי בבליעה והזנה לאורך תקופת אשפוזו של התינוק.
קביעה נוספת של בית המשפט העליון היתה שרק במידה והתשניק ארך משך דקות ארוכות נגרם נזק מוחי עקב היעדר חמצן, אך במקרה זה נמצא כי האפניאות נמשכו פרקי זמן קצרים.
מסקנתו הסופית של בית המשפט היתה כי התקפי האפניאות התרחשו על רקע חסימתי ולא על רקע עצבי, והמשמעות היא כי העובר סבל מפגיעה בגזע המוח כבר בעת לידתו.
בית המשפט ציין כי אמנם אירעה רשלנות בהעברת התינוק למחלקת טיפול נמרץ, אך התרשלות רפואית זו אינה מעלה ואינה מורידה. זאת מאחר ולא הוכח קשר סיבתי בין האפניאות לבין הפיגור השכלי, שכן התינוק נולד עם פגיעה בגזע המוח.
נגרם לך נזק גוף בעקבות התרשלות של הצוות הרפואי? עורך דין רשלנות רפואית מנוסה ומומחה בתחום יסייע לך לבחון את סיכויי תביעתך וייצג אותך בפני הערכאות לאורך ההליך המשפטי.