כאשר עובד טוען כנגד מעסיקו כי פציעה אשר אירעה לו בשל תאונת עבודה הינה באחריותו של המעביד, על העובד להוכיח כי המעביד אכן חב בחובת זהירות כלפיו וכי חובת זהירות זו הופרה בשל רשלנות המעביד.
חשוב להבין, כי לא כל מקרה של תאונת עבודה יוביל בהכרח להטלת אחריות על המעביד בגין הנזקים שנגרמו לעובד.
במקרים אלה קיים צורך לפנות לקבלת סיוע משפטי מטעם עורך דין תאונות עבודה.
פסק הדין אשר ניתן בבית משפט השלום בעניין אירנה טובבין נ' אשמורת 1968 בע"מ ואוניברסיטת חיפה עסק בתביעה שהגישה טובבין נגד חברת כוח האדם שהעסיקה אותה וכנגד אוניברסיטת חיפה אשר הייתה אחראית על המעבדות בהן עבדה, בגין נזקי גוף שנגרמו לה במסגרת עבודתה.
טובבין, ילידת 1957, נשואה ולה שני ילדים, עלתה לארץ בשנת 1996. טרם עלייתה עסקה בהוראת מתמטיקה ומשהגיעה לארץ הועסקה במעבדה לחיות בפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, כאשר תפקידה להאכיל את החיות ולנקות את כלוביהן.
בפברואר 1998 הוחלט להעביר את המעבדה לבניין חדש, התובעת נשארה בעבודתה אך החלה להיות מועסקת על ידי חברת כוח אדם, הנתבעת מס' 1.
את הוראות העבודה קיבלה התובעת ממי שהיה קודמה בתפקיד וכחלק מעבודתה פתחה שקי האכלה ושקי נסורת.
לפני המעבר היו שקי הנסורת עשויים פלסטיק או ניילון וניתנים לפתיחה ביד ללא שימוש בכלי כלשהו.
לאחר המעבר הוחל שימוש בשקים שונים לנסורת העשויים מנייר עבה ונסגרים באזיקון פלסטיק, וזאת בכדי שהשקים יהיו עמידים בטמפרטורה של חיטוי, כאשר ההנחיה היתה שאת השק עצמו צריך לשמור שלם ולחתוך את האזיקון בלבד.
שקי ההאכלה לא שונו ונשארו כמו שהיו לפני המעבר - עשויים מנייר ותפורים בחוט שיש לגזור במספרים.
בחודשים הראשונים לאחר המעבר השתמשה טובבין בסכין מנתחים (סקלפטל) לפתיחת השקים, אך מאחר והיה לה קושי לעשות כן החלה לעשות שימוש בסכין יפני.
לטענת טובבין, לא ניתן להשתמש במספריים לחיתוך כאשר השק מלא מאחר והמספריים נשברים והסכין סופק למעבדה על ידי האוניברסיטה יחד עם ציוד משרדי נוסף.
במהלך עבודתה טענה התובעת, כי נפצעה בשל תאונת עבודה בעת שפתחה את אחד השקים באמצעות הסכין היפני.
בחקירה ובחקירה הנגדית שינתה התובעת שוב ושוב את גירסתה באשר למי שמסר לה את הסכין.
בתחילה טענה שקיבלה אותו ממר כמאל, מנהל עבודה מטעם חברת כוח האדם, לאחר מכן טענה שקיבלה אותו ממיכאל אשר לפי גירסה אחת היה מנהל המעבדה ובגירסה שונה סטודנט.
מיכאל, שאכן היה מנהל המעבדה ונכנס לתפקידו לאחר התובעת, טען שלא התלוננה בפניו על הקושי בפתיחת השקים, הוא אינו יודע כיצד פתחה את השקים וכי לרשות התובעת עמד כל הציוד המשרדי הרגיל שהוזמן על ידי האוניברסיטה ובכללו גם סכין יפני ומספריים.
התובעת הדגימה בבית המשפט כיצד נהגה לחתוך את השקים ועשתה זאת בכיוון היד האוחזת, באופן בו נפגעה באגודלה ביום האירוע.
יודגש, כי התובעת לא הודרכה כיצד לעבוד, לא על ידי הנתבעת 1 ולא על ידי הנתבעת 2 או מי מטעמן, כאשר הנתבעת 1 שילמה את משכורתה והנתבעת 2 התעניינה בביצוע העבודה בלבד.
ככלל, העבודה לה נדרשה התובעת אינה מסובכת ומתבצעת באופן יומיומי ובית המשפט נדרש לשאלה האם עבודה מסוג זה מצריכה הדרכה או פיקוח מצד המעביד.
מקובל, כי המעביד חייב בחובת זהירות סבירה כלפי פועל שהוא נבון וסביר והפועל צריך להיזהר אף הוא, גם ללא אזהרה מיוחדת מצדו של המעביד.
חובת זהירות קונקרטית תקום רק שעה שמדובר בסיכון בלתי סביר והיות ופעולה של חיתוך בסכין הינה פעולה מוכרת וידועה ושימוש בסכין יפני אינו שונה משימוש בכל סכין אחר, הרי שגם שק מלא ניתן לחתוך בצורה בטוחה מהיד החותכת והלאה.
לפיכך, בית המשפט דחה את התביעה כנגד שתי הנתבעות ופסק, כי התובעת תישא בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין של שתיהן.
במקרה של תאונת עבודה אשר גרמה לנזק מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה לצורך בחינת האפשרות של הגשת תביעה כנגד המעסיק או כל גורם אחר אשר בשל רשלנותו התרחשה התאונה או לא נמנעה.