תסמונת הכאב הכרוני הינה מצב רפואי שבא לידי ביטוי בכאב של מקומות שונים בגוף. הטריגר לכאב יכול להיות מופעל בצורה עצמונית או על ידי גירויים שלרוב אין בהם כדי להביא לכאב.
תוצאת הכאב עשויה להתבטא בהפרעות בשליטה על הגוף, אך אין לתסמונת זו ביטוי אחיד וברור והלוקים בה עלולים לפתח עם הזמן ליקויים תפקודיים קשים.
על אף שעולם הרפואה אינו יכול להציע נכון לימים אלה טיפול למיגור התופעה, קיימים טיפולים רבים המיועדים להקלה על תסמיניה. בין היתר מדובר בזריקות מקומיות לאזור הכאב וכן טיפולים בחשמל, לייזר, חסימה עצבית יזומה והריסת עצבים.
בהליך תא (ת"א) 2065-05 ל. ח נ' ש.ש.ה. בשר ועוף בע"מ נדונה תביעה בתחום תאונות עבודה, שעסקה בפציעתה של עובדת במהלך עבודתה.
התובעת טענה כי בעקבות פציעה זו התפתחה אצלה תסמונת הכאב הכרוני Chronic pain syndrome אשר הובילה לנכות תפקודית של 100%.
עובד בניין? אירעה לך תאונת עבודה? - לחץ לקריאה על אחריות הקבלן
קרא עוד בנושא: נפילת פועל מסולם הוכרה כתאונת עבודה
התובעת עבדה בחנות סופרמרקט שבאותה עת עברה שיפוץ. עם תום השיפוץ, כשהחנות עדיין היתה שרויה באי סדר, התבקשה התובעת לנקות את המדפים שהותקנו על קירות החנות.
כשהגיעה לאחד המדפים היו מונחים עליו מספר מדפים שטרם הותקנו. היא ניסתה להרים אותם בעזרת ידה השמאלית, אך הם התחלקו על ידה הימנית ופגעו באחת מאצבעותיה.
תאונת עבודה זו נראתה בתחילה כתאונה אשר הסתיימה בפציעה קלה, אך עד מהרה התברר כי אצבעה של התובעת כואבת ללא הרף והכאב אינו פוסק.
בעקבות כך פנתה התובעת מספר פעמים אל קופת חולים לשם טיפול באצבע.
למרות שהתובעת ניסתה לחזור למקום עבודתה לאחר התרחשות תאונת העבודה work accident, הכאבים הכריעו אותה והיא נאלצה לעזוב את מקום העבודה.
לאחר מכן ניסתה למצוא מזור לכאביה והגיעה לקופת החולים ואל בתי חולים בתדירות גבוהה.
לטענת התובעת, על המעסיקה לפצותה בגין הפגיעה שנגרמה לה בעקבות התאונה.
לדבריה, מנהל הנתבעת הוא זה שביקש ממנה לנקות את המדפים על אף שהחנות היתה שרויה באי סדר. כמו כן, ניקוי המדפים לא היה חלק אינטגראלי מעבודתה שכן כדרך קבע שימשה כקופאית בחנות.
לגישתה של התובעת, הנתבעת התרשלה כלפיה כיוון שביקשה ממנה לעבוד בסביבת עבודה שיכולה היתה לסכן אותה, ולכן היה עליה לצפות את התרחשות התאונה. בנוסף, לטענת התובעת היה על הנתבעת להדריך אותה כיצד לבצע עבודה זו.
הנתבעת, מעסיקתה של התובעת, טענה כי למרות שהיא אחראית על שלומם של העובדים, אין להטיל עליה אחריות במקרה זה. לגישתה, הפעולה אותה ביצעה התובעת הינה פעולה פשוטה ורגילה בחנות, ומשכך לא חלה על המעסיק חובה להדריך את עובדיו כיצד לבצעה.
בית המשפט הדגיש כי חובתו של המעסיק לעשות כל שביכולתו כדי לדאוג לסביבת עבודה בטוחה עבור עובדיו, ועבר לבחון האם בסביבת העבודה ובאופן ביצוע העבודה היה כדי לסכן את התובעת.
בית המשפט הכריע כי הוא מקבל את גרסתה של התובעת כפי שהציגה אותה, אך יחד עם זאת היה עליה להוכיח כי בעצם השארת המדפים הבלתי מותקנים על גבי אחד המדפים אותם התבקשה לנקות, היה כדי לחשוף אותה לסיכון בלתי סביר שתוצאתו הטלת אחריות על מעסיקה.
לגישת בית המשפט, המדפים הלא מותקנים אינם הופכים את מקום העבודה למסוכן, ובכל מקרה, על אף שהתובעת שימשה כקופאית אין לראות בדרישה מצד המעסיק לנקות את המדפים כדרישה חריגה המחייבת מתן הדרכה מקצועית.
כך או כך, נקבע כי התובעת התבקשה מדי פעם לסדר סחורה על המדפים בחנות ולכן היתה מודעת לטיב העבודה ולסכנות הכרוכות בה.
בסיכומו של עניין, נפסק כי הנתבעת אינה צריכה לצפות כי בקשתה מהתובעת היתה עשויה להסתיים בנזק שכזה.
בית המשפט הוסיף כי אף אם היה פוסק שקיימת התרשלות מצד הנתבעת, יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 100%.
בכל פגיעה בשל תאונת עבודה מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין.